ליטבק נ' חברת כלל לביטוח בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונה שהתרחשה לטענת התובע ביום 28.3.12 באשקלון.

2. לטענת התובע, נהג ברכבו אך בשל השעה המאוחרת לא שם לב כשנכנס לכביש עפר. לפתע הגיח בפניו כלב שקפץ מתוך השיחים, דבר שגרם לו לשבור את ההגה חזק ימינה ולפגוע עם רכבו במתקן ביוב מבטון, כך שנגרמו לרכבו נזקים כבדים. הנתבעת דחתה תביעתו ועל כן הגיש תביעתו.

3. הנתבעת טענה כי עולה חשש שהתאונה אירעה שלא בהתאם לנסיבות המדווחות ואולי ע"י נהג אחר שאיננו התובע ועל כן שלחה הנתבעת חוקר. על סמך ממצאיו דחתה הנתבעת את התביעה מכוח סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והחוקר.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה יצא מפתח תקווה והיה בדרכו לתחנה מרכזית באשקלון על מנת לאסוף את החברה של המאמן שלו. בדרך התבלבל נכנס לכביש שאיננו מכיר שהוביל ליער. התוב טען כי לפתע יצאה חיה מבין השיחים והוא סטה עם רכבו ימינה ופגע במעקה בטון. בחקירתו הנגדית כשנשאל מדוע סיפר לחוקר שיצא מבת ים, שינה גרסתו וטען כי בבוקר יצא מפתח תקווה אך לתאונה יצא ממקום עבודתו המצוי בבת ים. התובע טען כי שוחח עם המאמן לאחר התאונה.

6. החוקר מטעם הנתבעת העיד כי גרסת התובע היתה מלאת סתירות. התובע לא ידע לומר היכן ארעה התאונה, לא היו שיחות לאחר התאונה, לא הודיע למאמן ולחברה שאינו מגיע לאוספה, הדרך לתחנה המרכזית היא מרכזית ואין צורך לסטות לכביש צדדי, התובע לא סיפר לאמו על התאונה.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של החוקר והיא מהימנה עלי. ממצאיו של החוקר היו ברורים ומהם עלו ספקות רבים באשר לגרסת התובע. כך בנוגע למקום התאונה; שעת התאונה; השיחות שלא נוהלו לאחר התאונה עם המאמן וחברתו אשר לטענתו המתינה לו שיאסוף אותה באשקלון; אי הודעה לאם על התאונה ועוד. כמפורט בהרחבה בדו"ח.

מנגד גרסת התובע היתה בלתי מהימנה, כך אפילו בפני נמצא לא דובר אמת, כאשר טען תחילה כי יצא מפתח תקווה ורק כשעומת עם דו"ח החוקר שינה גרסתו וטען כי יצא ממקום עבודתו מבת ים. התובע ניסה ליישב הסתירה בטענה הדחוקה לפיה התכוון כי בבוקר אותו יום יצא מפתח תקווה.

שלישית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר:

9. התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא התובע בהוצאות משפט של הנתבעת בסך של 500 ₪ וכן בשכ"ט חוקר בסך של 877 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: